הפעם אני רוצה להפנות את תשומת הלב לפוסט שנכתב בבלוג שיותר קשור לפירסום.
בקצרה אספר, שהכותב מתייחס ל-3 כיוונים בקשר שבין אדם למכונה.
הראשון: (קשר דו כיווני) ונעוצה בו הבעיה של מציאת האיזון הנכון, בין ידידותיות למשתמש לעצם השמישות ומובאת הדוגמא של העכבר של אפל, שבפילוסופיה שלהם רואה את העכבר עם מקש לחיצה יחיד כאשר אפשרות לפתוח תפריט נעוצה בלחיצה ממושכת על אותו כפתור. כלומר, התעלמות ממודל העכבר עם שני הכפתורים שנמצא מאוד נוח עבור הרבה מאוד משתמשים.
השני (התאמה של המשתמש): התרגלות מצד המשתמש לממשק שנראה מאוד מסובך בהתחלה אך נהפך לטבע שני ומאוד שמיש עבור המשתמש, לדוגמא מובא הממשק של איזשהו טלפון סלולרי (lg) עם המון אפשרויות הגדרה.
השלישי: (זניחה מצד המשתמש) ממשק שאמור להקל לו את החיים, אך עם הזמן נהפך מאוד ללא שמיש, הכוונה היא למנגנון ה t9, שנמצא בהרבה טלפונים סלולריים.
אני לא ארחיב יותר על הפוסט ופשוט ממליץ לקרוא אותו.
בקצרה אספר, שהכותב מתייחס ל-3 כיוונים בקשר שבין אדם למכונה.
הראשון: (קשר דו כיווני) ונעוצה בו הבעיה של מציאת האיזון הנכון, בין ידידותיות למשתמש לעצם השמישות ומובאת הדוגמא של העכבר של אפל, שבפילוסופיה שלהם רואה את העכבר עם מקש לחיצה יחיד כאשר אפשרות לפתוח תפריט נעוצה בלחיצה ממושכת על אותו כפתור. כלומר, התעלמות ממודל העכבר עם שני הכפתורים שנמצא מאוד נוח עבור הרבה מאוד משתמשים.
השני (התאמה של המשתמש): התרגלות מצד המשתמש לממשק שנראה מאוד מסובך בהתחלה אך נהפך לטבע שני ומאוד שמיש עבור המשתמש, לדוגמא מובא הממשק של איזשהו טלפון סלולרי (lg) עם המון אפשרויות הגדרה.
השלישי: (זניחה מצד המשתמש) ממשק שאמור להקל לו את החיים, אך עם הזמן נהפך מאוד ללא שמיש, הכוונה היא למנגנון ה t9, שנמצא בהרבה טלפונים סלולריים.
אני לא ארחיב יותר על הפוסט ופשוט ממליץ לקרוא אותו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה