יום רביעי, 30 באפריל 2008

קרב בין מערכות הפעלה

כתבה ממש מעולה שיצאה בדה-מארקר של עיתון הארץ, עושה השוואה בין היתרונות של 4 מערכות הפעלה
1. אובונטו
2. mac os-x
3. וויסטה
4. xp.

תנסו לקרוא את הכתבה בעין ביקורתית, אני רוצה לצאת שיוויוני ולכן אני מביא את כל הכתבה ולא רק את היתרונות שמוזכרים שם של לינוקס-אובונוטו.

אבל אם מסתכלים לעומק על היתרונות של מערכות ההפעלה של מיקרוסופט, רואים שזה באמת תלוי על כרעי התרנגולת
תהנו :

http://www.themarkerit.com/tmit/article/3233

יום חמישי, 10 באפריל 2008

רשמים מיום פתוח בטכניון

היום 10.4.08
היה יום פתוח לתארי מגיסטר ודוקטור בטכניון בחיפה.

למי שלא יודע, אני מתעניין בתואר שנקרא הנדסת אנוש, זה נמצא בטכניון תחת פסיכולוגיה תעשייתית והקטע המעניין הוא שהתואר פתוח רק לבעלי תואר בפסיכולוגיה... הזוי (בהתייחס לכך שמדובר במקום הכי מהונדס בארץ).

טוב אז נתחיל בתיאור האירועים.
קודם כל אורגן אוטובוס מתחת הרכבת חוף הכרמל, ככה שהיה מאוד נוח להגיע עם הרכבת ואז ישר אוטובוס לטכניון. זה היה הלוך חזור כלומר, גם בשעה 16:00 שהסתיים היום הפתוח החזירו אותנו אוטובוסים לתחנה.

אז הגעתי לאולם הרצאות והיה הרבה אוכל טוב, יותר בעיקר בגטים טריים עם כל מיני דברים: טונה, גבינה, ביצה וכ"ו. גם חילקו פחיות שתייה חופשי: קןלה ספרייט, תפוזים, פריגת. עוגיות גבינה וחמאה וכמובן תה וקפה. והכל טרי כזה, אז מהבחינה הזו סבבה.

אז לגבי ההרצאות הם היו מ ש ע מ מ ו ת.
אם היה איזה משפט שחזר שם זה היה "זה מוסד ממש טוב" "זו פקולטה ממש טובה" ובלה בלה בלה... . באמת לא העבירו לי שום ידע ממשי לגבי התואר עצמו.
מכיוון שאני נוטה להתעניין בתכלס, אז פה ושם הם כן הזכירו על בוגרים שלהם שנלקחו ע"י התעשיות כמו רפא"ל או אפילו intel.

החלק הכי טוב בכל הסיפור היה המפגש עם הסטודנטים שלומדים את זה. באמת היו אחלה והסבירו המון דברים. למשל העובדה שבהרצאות הם אומרים, שהם לא רוצים אנשים שיגורו רחוק ויסעו באוטובוסים אלא שיבואו לגור באזור. אז אחרי שיחה עם כמה סטודנטים, הבנתי שאמנם זה המלצה אבל זה לא חובה, ובמציאות זה פחות קריטי.

בסופו של יום, הוצג בפני פרוייקט ממש מעניין שנקרא skillz, והוא נעשה בשת"פ עם מספר אוניברסיטאות בעולם. בפרוייקט מנסים לייצר מערכת שתוכל לתפוס את תמצית היכולת של אופרציה מסויימת (למשל ניתוח או ג'אגלינג עם כדור) וע"י שימוש במציאות מדומה (או לפחות מכשירים מכניים שידמו את המציאות) לייצר למידה של האופרציה המוטורית. באופן כזה, למשל מנתחים יוכלו להתאמן על ניתוחים שלא בגופות או במציאות עצמה... דבר די מעניין.

בסך הכל התרשמות טובה, רק הרצאות משעממות..


יום שלישי, 1 באפריל 2008

עקבות זיכרון של footbag

11לפעמים שואלים אותי, איך בכלל הגעת לאהוב את הספורט הזה.

אין לי תשובה ספציפית לשאלה הזו, אבל כן יש לי מין תחושה שמאז ומתמיד אהבתי להקפיץ דברים על הרגליים, אבל לאורך כל תקופת הילדות והתבגרות לא לקחתי את זה ברצינות מדי.

בהתחלה הייתי מקפיץ בלונים על הרגליים
אח"כ ניסיתי להקפיץ כדור מתנפח (כזה שלוקחים לים), עד שהכדור נהרס באופן ברוטאלי ע"י אחד משוכני הבית ומאז לא המשכתי עד הטיול לתאילנד אחרי הצבא.
בטיול בתאילנד קניתי את הכדור שעשוי מבמבוק, והתחלתי לשחק איתו ולהקפיץ, וזה אחרי שראיתי את המקומיים משחקים את משחק הרשת שלהם.
אחר כך קניתי את כדור הפוטבאג הראשון שלי באירוע שנקרא "מוטו-מיוזיק" שמתקיים מדי שנה בדיזינגוף סנטר, ברחוב שם.
ומאז הכדור קופץ

בגלל שזה מין משיכה פנימית אצלי להקפיץ כדור פוטבאג על הרגליים, יש לי כל מיני עקבות זיכרון של סיטואציות שבהם אני זוכר שאנשים שיחקו פוטבאג (למרות שבזמן שראיתי אותם משחקים לא היה לי מושג שככה זה נקרא ושזה ספורט ממוסד).

1. אחד הזכרונות היותר רחוקים שלי זה באחת הכיתות ט' או י' שנסענו לטיול שנתי ועצרנו את האוטובוס באחד מין מקומות העצירה האלה, שאני לא זוכר עכשיו. בזמן שהיינו בתוך מעין מבנה, משהו כמו אוהל ענקי כזה, או מבנה מעץ, אני זוכר שהיו שם 4 חבר'ה מבוגרים (שלא קשורים לטיול הכיתתי שלנו) שהקפיצו ביניהם איזשהו כדור קטנצ'יק. אמנם הייתה לי סקרנות רבה לגבי פשר המשחק, לא ממש העזתי לשאול אותם מה זה, או בכלל ללבקש להצטרף אליהם.

2. זיכרון נוסף קשור בסרט שראיתי אולי פעמיים בחיים שלי שמככב בו קיפר סתרלנד (הגיבור הראשי של הסדרה 24).
עלילת הסרט היא על בחור (קיפר) שנסע לטייל עם חברה שלו בהרים, ובדרך הם עוצרים בתחנת דלק כדי לקנות נשנושים.
החברה שלו נכנסת למכולת של תחנת הדלק כדי לקנות מצרכים ובינתיים הבחור מחכה לה בחניון. בזמן שהוא מחכה לה בחניון הוא מעביר את זמנו בעשייה של כמה דברים שאני לא זוכר אותם, אני רק זוכר דבר אחד, וזה שהוא מקפיץ על הרגל שלו מין כדור קטן כזה ומנסה לעשות איתו טריקים. אני חושב שהוא ניסה לעשות around the world, אבל זה ממש הסתמכות על הזיכרון שלי ותו לא.
אחרי חיפוש שעשיתי באתר IMDB, מצאתי את שם הסרט והוא the vanishing
http://www.imdb.com/title/tt0108473
שאני אשיג את הסרט אני באמת ארצה לבדוק אם צדקתי או לא.

3. עוד זיכרון מהתיכון הוא לגבי איזשהו בחור שהגיע במסגרת חילופי סטודנטים מארה"ב, ושהביא איתו כדור כיפה למשחק. לא יצא לי לראות ממש את הבחור משחק, רק יצא לי לראות איך שני נערים די מסכנים מנסים להקפיץ ביניהם את הכדור למשך 2 שניות, ואז סתם התחילו להתמסר איתו עם הידיים.

לסיכום, מאז ומתמיד הייתה לי משיכה לנושא הזה של ההקפצות על הרגליים, לצערי אף פעם לא ממש פיתחתי את זה או המשכתי עם זה.
נו, לפחות עכשיו אני מפצה על זמן אבוד.