הפעם בנושא מטריות ושמישות

החורף מתקרב אלינו לטובה (טמפ' 29 מעלות בחוץ עם 70 אחוזי לחות באמצע אוקטובר, אבל מי שם לב) ונושא המטריות עולה.
אמנם בארץ לא בורכנו רבות בגשמי זעם של ממטרים כבדים ברוחות עזות, אבל כאשר כן נופלים עלינו ימים מוטרפים כאלה, המטריה הסטנדרטית שלנו יוצאת מכלל שימוש.
היא מתעקמת ברוח, היא בלתי ניתנת להחזקה נורמלית, הרוח מסובבת אותה כל הזמן, בגלל שצריך להצמיד לראש, לא רואים מטר מקדימה ואז נתקעים באנשים ומבקשים סליחה ועוד ועוד ועוד...

אז החליטה חברת עיצוב רהיטים (נדמה שלי) להמציא את המטרייה האולטימיטבית, שהיא אווירודינמית, מחוזקת עם פתיחה בהיפוך (לא הבנתי מה זה אומר), היא אפילו מתכווננת בכיוון האידיאלי של הרוח, בקיצור הרולס רויס של המטריות.

המטריה אמנם לא זולה 60$, אבל היא בהחלט תמנע את הצורך להחליף מטריות שבורות.

כך נראית המטריה וכתובת האתר להזמנה

כנס upa 23.9.08

זו הפעם השניה שאני מגיע לכנס שמאורגן ע"י upaisrael והפעם השניה שאני כותב סיקור להרצאות שהיו בו.

ההרצאה הראשונה , שהתעסקה ב enterprise 2.0, הועברה ע"י אדווה לוטן, אשר תפקידה בגדול הוא מנתחת מערכות (היו לה עוד כל מיני תיאורי תפקיד שלא הספקתי להבין).
רק בשביל ליישר קוו המילה enterprise לא מתייחסת לחללית בסדרה "מסע בין כוכבים" (אין על קפטן jamses t. kirk) אלא מתייחסת לארגון גדול. ואילו ה-2.0 מתייחס לשילוב יכולות האינטרנט באותו אירגון.
מה זה אומר יכולות של האינטרנט ? בעצם הכוונה היא לכל מיני יישומים או קונספציות שקיימות ברשת למשל : בלוגים, wiki, mikro blog, social network ועוד... . בין שני המילים האלו בעצם בא להגיד שהארגון רוצה לקחת את אותם יישומים שמיושמים באופן חופשי עבור הציבור הרחב, ולשים אותם בארגון שלו על מנת שהעובדים באותו ארגון יוכלו להפיק את סוג השיח והעברת המידע שמפיק הציבור הכללי שמשתמש ביישומים האלה.
כמובן שיש הבדלים גדולים בין האינטרנט החופשי לבין הרשת הקיימות בתוך הארגון. למשל כל נושא האנונימיות שקיים באינטרנט, ונותן למשתמש את חופש הבחירה להגיד מה שהוא רוצה. בתוך ארגון, זה אף פעם לא ייקרה, כי תמיד יידעו במי מדובר ויש לכך כל מיני השלכות שלא אכנס אליהן לדיון
הארגון רוצה לנצל מספר עקרונות שקיימים ברשת כגון : חוכמת ההמונים, אפקט הרשות ועוד..
אך עקרונות אלה לא תופסים לגבי הארגון כיוון שיכולות לצוץ מספר התנגדויות:
1. התנגדות לשינוי
2. אם זה בכלל שווה את ההשקעה הכספית
3. שימוש במשאבים מחוץ לארגון

דוגמא לשימוש ביישומים זה wiki- מדובר באתר שהמשתתפים הם הקוראים שלו, העורכים שלו ובוני המבנה שלו ע"י קישור בין דפים שונים באתר, מדובר בפלטפורמה לבניית מאגרי מידע. וויקי אמנם נשמע פלפטורמה מעולה לאירגונים, אך אפילו בדברי המרצה, מדובר במשהו שלא נעשה בו שימוש מספיק, בעיקר מהסיבה של הצורך בהשקעה בכתיבה בזה.
אני רוצה לציין באופן אישי שבכלל כל היישומים האלה שמיועדים לארגון, הם לא ממש שימושיים בעיני, לפחות לא בצורתם הנוכחית. אני כן יכול להזכיר לטובה את הפרוייקט שעובד עליו אמיר דותן apsodle שנותן מין מערכת דיגיטלית לכל האינטראקציות הפנים אירגוניות ויודע לקטלק ולשמור את המידע באופן שיהיה אפשר לעשות בו שימוש מושכל.
אך זו מערכת עתידית, ובטכנולוגיה הקיימת לא נראה לי שאפשר להפיק יותר מדי.

ההרצאה השנייה הייתה לגבי הממשק משתמש של ICQ והועבר ע"י אירה שכטמן שתפקידה :אחראית על ממשק משתמש בחברה.
היא התייחסה לקהל הייעד של התוכנה, והאפשרויות השונות של האינטראקציה בין אנשים מעבר לשיחה כמו למשל : משחקים, גלויות אלקטרוניות, icq-tv. ועוד.
כמו כן, היא דיברה על כך שאיסיקיו, מתאימה את עצמה לשווקים המקומיים ולא כופה איזשהו משהו אחיד בין כלל המדינות.
באיזשהו שלב הפסקתי לרשום בלפטופ שלי מכיוון שהייתה לי תחושה שמדובר יותר במצגת שיווק שנועדה להראות את הדברים הטובים/חדשים שיש באי סי קיו ופחות על אופי ביצוע העבודה של מעצב ממשק משתמש.
לכן, גם לא אכנס יותר לפרטים. מה עוד שההרצאה הייתה יחסית קצרה ולא ניתנה איזושהי תובנה חדשה שם לגבי חווית המשתמש.
להפתעתי ולהפתעת רוב הנוכחים, הרימה מישהי את היד בשלב השאלות, ובמקום שאלות התחילה להטיח כל מיני אשמות שכוונו כנגד אי סי קיו. ההאשמות היו כך:
- הצבעים זרחניים ונוראיים.
- התוכנה מכוונת עבור קהל יעד מאוד ספציפי ומזניח את כל השאר
- רמת השיחות שנעשות שם, בעיקר בגלל קהל היעד שהוא גילאים 12-18 ברובו הוא פשוט טיפשי ושיטחי.
האופן שבו נאמרו ההאשמות האלה גרמו אפילו לי להרגיש שלא בנוח, כי הרי לא באנו להתחיל לזרוק חיצים על פוסטר של אי סי קיו, אלא למטרה אחרת.
גברת אירה שכטמן לא כ"כ התמודדה עם ההאשמות האלה, אך פתאום צץ בקהל אחד השותפים ואחד העובדים היותר בכירים בחברה, והתחיל לענות על ההאשמות האלה, בטון די נוקב ואסרטיבי.
הדיון כבר איבד את הטעם בשלב שבו היה איזשהו וויכוח על הצורך לכוון את טיב השיח שנעשה באי סי קיו (שלא יהיה טיפשי ושטוח כמו שרוב המתבגרים נוטים לדבר).

לסיכום, ההרצאה הראשונה הייתה מאוד מקצועית, אבל לדעתי האישית הנושא לא כל כך דיבר אליי. לגבי ההרצאה השניה, הציפיות היו גבוהות ולצערי ההרצאה לא ענתה עליהם וה"דרמה" שהתרחשה לקראת הסוף בכלל לא תרמה לשיח על חווית משתמש.

אבל כמו תמיד, אני רק בתחילת דרכי בעולם זה ומצפה בכיליון עיניים לכנס הבא.


** לגבי המרצה

** דעה אישית שלי

מיקום כפתורים בחיפוש בוורד

אני לקראת סוף בכתיבת הסמינר שלי, ושוב פעם מצליחים מיקרוסופט להרוס את חווית המשתמש שלי.
הפעם מדובר בפעולה יחסית סטנדרטית של לחפש ולהחליף מילים.

שימו לב למיקום של "find next"- אשר ייקרא מעכשיו כפתור 1 למיקום של "replace" שייקרא כפתור 2 ולמיקום של "replace all" שייקרא מעכשיו כפתור 3.

ועכשיו לבעיה.
כאשר אני כותב את המסמך ושם לב, כפי שהרבה קורא לי, שאני רושם שני תיאוריות במקום שתי תיאוריות- אני רוצה לתקן את זה, בעיקר שזה רשום איזה 10 פעמים לאורך כל המסמך.
בשביל זה המציאו את האפשרות של החלפה כפי שרואים בציור.
בגלל שהמילה "שני" יכולה לבוא גם בתוך מילים אני לא מעוניין להשתמש בכפתור 3, ואני נדרש לעבור מילה מילה באמצעות שימוש חוזר ונשנה בכפתורים 1 ו-2.
הבעיה מתחילה שאני נדרש לעשות את הפעולה החוזרת ונשנה במהירות אך באמצע תקוע לי הכפתור 3, שברגע שאני לוחץ אני עושה החלפה גורפת גם למילים שאני לא רוצה להחליף. הסיכוי להתבלבל וללחוץ על כפתור 3 הוא יחסית גבוה, כיוון שהוא תקוע בין הכפתורים 1 ו-2 שהמעבר ביניהם הוא מאוד מהיר וקצבי.

אז למה ? למה? לתקוע שם את כפתור 3 באמצע ביניהם, לא היו יכולים לחשוב על פשוט להחליף את המיקום של כפתור 2 וכפתור 3 ? לא?.

דרך אגב, מדובר באופיס גרסה 2003, כך שאני לא יודע אם המצב השתפר בגרסת 2007.

עדכון אישי קל

היי,

טוב, אז עבר קצת זמן ולא כתבתי, זה נבע מכמה סיבות:
1. הסתבכות בסמינר
2. טיסה לחו"ל וחזרה
3. התעסקות בהרשמה שאני עדיין לא יכול לספר עליה
4. בעיקר הרבה עבודה בעבודה.

בקרוב יתפנה לי קצת זמן.

אסף

מוות כחול באולימפיאדה

יצאתי הפעם בכותרת צעקנית קצת, אבל זה סתם כדי למשוך תשומת לב.

אני אוהב לעקוץ את מיקרוסופט והפעם יש לי הוכחה, ולא רק לי, כנראה שגם אתם ראיתם את ההוכחה לכשלון המהדהד של מיקרוסופט שנקרא " blue screen of death" שלמדנו לחיות איתו עם השנים.

בתמונה, רואים את אחד מרגעי השיא באולימפיאדה, שנושא הלפיד מתרומם אל-על וכאילו הולך על אוויר.
אז לחדי העין מביניכם שבכל זאת פיספסו את הרגע המביך של מיקרוסופט בטקס, הנה מבט נוסף.














התמונה נלקחה מהבלוג של גיזמודו

עצבים על מיקרוסופט.... כרגיל.

חברה שלי קיבלה מחשב חדש השבוע, וכחלק מתהליך העברת המידע מהמחשב הישן לחדש, היא רצתה להעביר את הקישורים המועדפים שיש לי באקספלורר 7.

בפיירפוקס, הנושא מאוד פשוט, נכנסים לתפריט המועדפים, ויש שם אפשרות של export, כך שכל הקישורים נשמרים על קובץ ספציפי, ולאחר מכן, אפשר להשתמש באפשרות import, במחשב החדש כדי להחזיר את כל הקישורים.

לעומת זאת, באקספלורר 7, כמו שראיתי, לא קיימת כזו אפשרות, מה שכן ניתן לעשות זה להכנס לתיקיה
(איפושהו ב documents and settings) שבה שמורים כל הקישורים, ואז להעתיק הכל, לאותה תיקיה במחשב החדש, תהליך שהוא יותר מיידע מאשר השיטה הפשוטה בפיירפוקס.

אממממ, מהנדסי מיקרוסופט, נו באמת למה צריך לעבוד בצורה כזו לא נוחה ??

אם כבר בנושא, יש לי עוד טרוניה !!
באקסל יש אפשרות לעשות copy special, וזה כאשר רוצים רק את תוכן התאים בלי הנוסחאות שמרכיבות את התוכן.
הייתי צריך לבצע את הפעולה הזו כ-30 פעמים וכמובן חשבתי שלא מן הנמנע שיהיה איזשהו קיצור דרך לדבר.
מסתבר שאין, ההמלצות היחידות שראיתי באינטרנט היו שימוש ב alt+s,v,e שזה אומר ללחוץ על alt+e ואז ללחוץ על v ואז על e. כלומר במקום להקליק עם העכבר 3 קליקים (כפתור ימני, בחירה של הדבקה מיוחדת ובחירה של הדבקת תוכן בלבד ) אני צריך להקליק על המקלדת 3 קליקים, אמנם זה שימוש במקלדת אבל זה בהחלט לא קיצור דרך.

הדבר הזה גרם לי לחשוב מדוע אין איזושהי אפשרות דינמית בתפריטים של האקסל בצורה הבאה:
ברקע שלוחצים על כפתור ימני ונפתח התפריט ובוחרים בהדבק מיוחד שיהיה איזשהו כפתור ליד שייתן למשתמש את האפשרות להפוך את אותה הדבקה מיוחדת לברירת מחדל (לפחות לאותו session). בצורה כזו אפשר לעשות שימוש ב ctrl + v, הסטנדרטי, כאשר התוכן שלו משתנה (הדבקה מיוחדת) וכאשר ייסגר האקסל הארור, תוחזר ברירת המחדל הסטנדרטית (שהיא בעצם הדבקה כולל נוסחאות).
אני חושב שבכלל צריך לקחת את ההצעה כמודל ולשכלל אותו, ככה שאופן הברירת מחדל יהיה ניתן לשינוי באותו זמן שהמשתמש מסתכל על התפריטים (ולא דרך תתי תפריטים בתוך הגדרות) בצורה כזו, מאוד ברור להבין מהי הברירת מחדל של אותה פעולה.
הרעיון הזה מאוד מצא חן בעיניי, כלומר הדינמיות של השליטה בברירות המחדל עבור פעולות מסויימות, נראה לי שאני אכתוב על זה פוסט יותר מפורט בעתיד (שיהיה לי גם יותר ידע בנושא :) ).

איזה שוק קיים לידידותיות למשתמש

הפעם אני רוצה להפנות את תשומת הלב לפוסט שנכתב בבלוג שיותר קשור לפירסום.
בקצרה אספר, שהכותב מתייחס ל-3 כיוונים בקשר שבין אדם למכונה.
הראשון: (קשר דו כיווני) ונעוצה בו הבעיה של מציאת האיזון הנכון, בין ידידותיות למשתמש לעצם השמישות ומובאת הדוגמא של העכבר של אפל, שבפילוסופיה שלהם רואה את העכבר עם מקש לחיצה יחיד כאשר אפשרות לפתוח תפריט נעוצה בלחיצה ממושכת על אותו כפתור. כלומר, התעלמות ממודל העכבר עם שני הכפתורים שנמצא מאוד נוח עבור הרבה מאוד משתמשים.
השני (התאמה של המשתמש): התרגלות מצד המשתמש לממשק שנראה מאוד מסובך בהתחלה אך נהפך לטבע שני ומאוד שמיש עבור המשתמש, לדוגמא מובא הממשק של איזשהו טלפון סלולרי (lg) עם המון אפשרויות הגדרה.
השלישי: (זניחה מצד המשתמש) ממשק שאמור להקל לו את החיים, אך עם הזמן נהפך מאוד ללא שמיש, הכוונה היא למנגנון ה t9, שנמצא בהרבה טלפונים סלולריים.

אני לא ארחיב יותר על הפוסט ופשוט ממליץ לקרוא אותו.

האקי סאק סיני

לאחר שוטטות קלה ב you-tube נתקלתי בווידאו הבא:

מדובר על האקי סאק סיני. אם אנחנו, בקהילת הפוטבאג בארץ, חשבנו שהמשחק הומצא בשנות ה-70 ע"י שני חבר'ה אמריקאים, אז כמובן שהסינים חשבו על זה קודם.

מה שייחודי במשחק שלהם, הוא סוג הכדור, שניתן לראון שמחובר אליו מעין נוצה כזו שבאה לאזן את הכדור באוויר ככה שהוא תמיד ייפול עם הצד הפלסטי כלפי מטה (מזכיר קצת את חוק מור לגבי הפרוסה והחמיאה) וגם שנתיב הנפילה יהיה מאוזן.
לפי הסרטון זה נראה, כי מדובר בתחרות כלשהי עם קהל לא קטן. לא הצלחתי להבין את החוקים בתחרות, אבל אני מניח שהרעיון שהכדור לא ייגע ברצפה הוא המרכזי שם.

לקראת סוף הסרטון מוצגים תרגילים freestyle, שזה מאוד מעניין לראות. בהתחלה חשבתי שבגלל אופי הכדור יהיה קשה לבצע איתו תרגילים כאלה, אבל בסוף הסרטון רואים את הבחורה המוכשרת הזו מבצעת around the world כפול, שזה בהחלט רמה גבוהה (אני מצליח לעתים around the world רגיל).

בנוסף יש את הסרטון הזה, שבכלל היה מגניב לראות :


כמה סבתות בפארק משחקות האקי-סאק, והם ממש נהנות מזה (אפשר לשמוע לפי הגניחות.....).
בכל מקרה, מעניין אותי עד כמה פופולרי הספורט הזה בסין.

היוריסטיקות בפסיכולוגיה ובעיצוב

בשנה' ללימודי הפסיכולוגיה, בקורס מבוא לפסיכולוגיה הציגו בפני את המילה היוריסטיקה, מילה שדי קשה לבטא בפעם הראשונה, לפחות בשבילי. מאוד אהבתי את אותם היוריסטיקות שבעצם מהוות מעין כללי אצבע או קיצורי דרך קוגנטיביים של המוח שלנו שמשפיעים על ההחלטות שלנו בחיי היום-יום.

למשל היוריסטיקת הזמינות. נניח שישאלו אתכם את השאלה הבאה: מה יש יותר, מילים בעברית שמתחילות באות ג' או מילים בעברית שהאות ג' נמצאת במיקום השלישי מההתחלה. מחקרים הראו (חבל שאין לי קישור אליהם) שאנשים אומרים את התשובה הראשונה, דהיינו, יותר מילים בעברית שמתחילות באות ג'.
התשובה היא כמובן התשובה השניה (תפתחו מילון ותבדקו), יש יותר מילים שהאות ג' נמצאת במיקום השלישי. אז למה אנשים עושים א אותה שגיאה ? התשובה היא בגלל אותו קיצור דרך/היוריסטיקה. הרבה יותר קל לאנשים לשלוף מהזיכרון מילים שמתחילות בג' מאשר שג' נמצאת במיקום השלישי, או במילים אחרות, שליפת מילים על מילה שמתחילה באות ג' הרבה יותר זמינה מאשר המחשבה השניה.
הייתי רוצה להכנס קצת להסברים קצת יותר מעמיקים ומבוססים, מדוע יותר קל לנו לשלוף מילים על בסיס האות הראשונה מאשר האות השלישית (או כל מיקום אחר) אך לכרגע אני רוצה להכליל את התופעה הזו לעיצוב הממשק.

ל jacob nielsen יש 11 היוריסטיקות (לא קוגנטיביות)לגבי תכנון ממשק משתמש (כללי אצבע) מתוך הספר usability (1993) engineering :
אני רוצה להתייחס לשלישית Minimize User Memory Load, בה נילסן מציין, שעל מנת להפחית מעומס זיכרון על המערכת להיות מבוססת לפי מספר קטן של חוקים/כללים שנעשים בהם שימוש לאורך ולרוחב ממשק המשתמש. בספר הוא משתמש בדוגמא של שימוש במילה Paste במערכות מבוססות פקודות טקסט כמו dos, linux.
אני אתייחס למילים copy ו- paste בווינדוס. הרי ברור לכולם שלהעתיק משפט ממסמך אחד בוורד למסמך האחר משתמשים בצמד פקודות אלה, לאחר פתיחת התפריט (בהקלקת כפתור ימני בעכבר), כנ"ל גם בהעתקה של קובץ מתיקיה אחת לאחרת או בין כוננים או פשוט בין שני מיקומים שונים. אנשים משתמשים בצמד הפקודות הזה לאורך תפריטים שונים ותוכנות שונות באופן יחסית אינטואטיבי.

אז מה הקשר להיוריסטיקת הזמינות ?
אותה היוריסטיקה, שמשמשת אותנו בחיי היום-יום באופן כמעט קבוע (למשל משהו שהוא תמיד עדכני בישראל- מה יש יותר אנשים שמתים מדלקת ריאות או אנשים שמתים מתאונות דרכים? הרוב יגידו תאונות דרכים למרות שבפעול מתים הרבה יותר אנשים מדלקת ריאות), משמשת אותנו גם במטלות בחווית המשתמש שלנו. מאוד קל לנו לזכור את הקשר בין copy ו- paste ולכן בכל תוכנה שמציגה לנו את צמד הפקודות הזה (זמינות גבוהה) קל לנו להבין מה אנו יכולים לעשות איתם ונחסך מאיתנו המשתמשים עומס קשבי שבלמידת מטלה חדשה.

קצת קיטור על לינוקס

יש לי לאחרונה בעיה שאני לא מצליח לפתור עם נושא הכרטיס מסך.

יש לי nvidia geforce 2 ddr, כרטיס מסך ישן אך טוב למדי.
אני משתמש בכרטיס לכל מיני אפקטים מדהימים של compiz, שוויסטה יכולה רק לחלום לבצע אותם, אבל אני לא יכול לשנות את הגדרות הרזולוציה שלי משום מה.

בגלל שאני מתקין דרך envy, הוא מתקין חבילות משלו וחסרה שם החבילה של nvidia-xconfig, ומשום אני תמיד מקבל הודעת שגיאה כאשר אני רוצה לשנות את הרזולוציה שחסרה לי אותה חבילה.

לבינתיים עשיתי כל מיני ניסויים עם התקנות, ודי סיבכתי שם את כל העסק, אז אמנם אובונטו עולה והכל, אבל בלי האפקטים, וזה די חבל כי הם די יפים.

פניתי בפורומים השונים לקבלת עזרה אך בינתיים אנשים לא ממש הצליחו להציע פיתרון יעיל למצב.

סיכום מפגש upa יולי

אתמול הייתי אירוע של Upa במרכז הבין-תחומי בהרצליה.
האירוע היה מיודע להיות הרצאה בתחום ה seo/שימושיות.

(Search Engine Optimization) se0 למי שלא יודע זה תחום הקידום ושיווק אתרים. אני לא מכר כמעט בכלל את התחום, רק לאחרונה חבר שלי נכנס אליו ולכן היה לי מושג קלוש לפני ההרצאה.
המרצה היה ג'קי סויקיס שלפי חבר שלי הבנתי שהוא בין החזקים, אם לא הכי חזק, בתחום זה בישראל.

ההרצאה התחילה על ההבדל והשוואה בין תוצאות אורגניות וממומנות בגוגל.
אח"כ התייחס לאיזה אלמנטים משפיעים על קידום האתר.
התייחס לעכביש המוטנטי הענק של גוגל שהם מגדלים במרתפים שלהם.
התייחס לכלים חינמיים לסטטיסטיקה על האתר שאותו רוצים לקדם והשימוש במילות מפתח.

בהקשר לשמישות, היה דבר אחד מעניין שהוא דיבר עליו וזה חוק הקליקים שלפיו ככל שאנשים לוחצים על יותר קישורים באתר מסויים, כדי להגיע לקישור לאתר אחר, ככה הקישור הזה פחות שווה בעיני גוגל.
בעיני זה גם יכול להתאים להבנה של בני האדם, כלומר, ככל שהמשתמש יצטרך להקליק על יותר כפתורים כדי להגיע ליעד שלו, הוא ירגיש ביותר חוסר נוחות והחוויה לא תוגדר כאחת מוצלחת בעיניו. הרי זה זה רק טבעי שנרצה להגיע ליעד מסויים בדרך הקצרה ביותר עם כמה שפחות מאמץ.

לפי הבנתי, לא תמיד תחום הקידום אתרים מתיישב יפה עם תחום השמישות וחווית משתמש.
למשל אפשר לדון בדילמה הבאה:
לפי קידום אתרים, כאשר מכניסים לינק למשפט מאוד לא מומלץ להשתמש ב"לחץ כאן". דוגמא למה לא צריך לעשות-
"לקבלת ניקוי השטיחים המומלץ של האחים פרנייאן לחץ כאן".
הסיבה לכך, היא מכיוון שגוגל שומר את כל הקישורים שמצביעים מאתר לאתר, לכן הוא מקשר את המילים "לחץ כאן" לאתר שמתייחס לניקוי שטחים. שחושבים על זה מה הקשר בין המילים "לחץ כאן" לניקוי שטיחים ... - אין קשר בכלל ולכן היה עדיף מבחינת גוגל אם המשפט היה מנוסח באופן הבא:
" מומלץ לעשות ניקוי שטיחים אצל האחים פרנייאין.
באופן הזה, יש איזשהו הגיון בין המילים ניקוי שטיחים לקישור לאתר שמתעסק עם ניקוי שטיחים.
אני רוצה לתת הדגש ולהגיד, שגוגל לא יודע לעשות קישורים סמנטיים (הוא לא באמת מבין ש-"לחץ כאן" לא קשור סמנטית לניקוי שטיחים), אלא במקרה הזה, שימוש בצמד המילים "לחץ כאן" הוא מגוון ביותר ואפשר לכלול אותו ל1001 מיליון שירותים שונים (לא רק ניקוי שטיחים), ככה שגוגל לא מבין איך צמד מילים כזה יכול להיות מקושר לכל כך הרבה דברים והוא מוריד את חשיבות הביטוי הזה כאשר עושים חיפוש.

לעניות דעתי, בחווית הממשק של המשתמש הפשוט, שילוב המילים "לחץ כאן" יכול להיות מאוד ברור, שעל מנת שיגיעו לאיזשהו למשהו שקשור בניקוי שטיחים עליהם ללחוץ על צמד המילים "לחץ כאן". לכן, קיימת איזושהי סתירה בין הרצון לקדם את האתר ולא להשתמש ב-"לחץ כאן" לעומת הרצון להפוך את האתר ליותר שמיש לכלל רחב של אוכלוסיה שלא בהכרח מבין שמילה עם קוו תחתון מהווה קישור וכן להשתמש ב-"לחץ כאן".

אמנם השכלתי רבות בתחום של בניית אתר שיתאים לגוגל (ולגבי העכביש המוטנטי הענקי שחי אי שם בסן פרנסיסקו), אבל הרבה אנשים הרגישו בחוסר יישום של שמישות בהרצאה (וזאת ע"פ השאלה שנשאלה בסוף ההרצאה שהייתה משהו כמו: איך כל מה שדיברת עד עכשיו קשור לשימושיות)

לסיכום, בתור האירוע הראשון שמתייחס לחווית משתמש ושמישות שבו הייתי, הוא בהחלט היה נחמד ומאוד מקצועי, אבל לא שמישי לחלוטין בתחום חווית המשתמש והשמישות.... טוב במחשבה שניה הוא היה קצת שמיש. בכל מקרה האירוע השאיר לי טעם של עוד, ואצפה לאירוע הבא לכשיהיה...

בעייתיות בנגן סמסונג דגם m-240

הייתה תקופה שמחירי נגני ה-MP3 היו בירידה מורגשת (גם היום יש ירידה אך טיפה פחות חדה), בערך לפני כשנה.

הנגן הראשון שקניתי הוא נגן ג'נרי,256 מגה, כזה שמיוצר בסין, אבל כל פעם מוטבע עליו שם אחר (למשל lenco ועוד מיליון שמות אבל כולם נראים בדיוק אותו דבר).
הנגן היה בסדר גמור, הייתה לו תחושה של פלסטיק זול אבל הוא ביצע את העבודה הבסיסית של השמעת מוסיקה.
תקעתי אותו ב-usb, סידרתי את המוזיקה לפי ספריות: hebrew, english, queen beatles ... ושמעתי.

נפח המקום היה קטן מדי, ולאחר כחצי שנה שוב פעם קניתי נגן הפעם של 1 גיגה של סמסונג. בגלל שהנגן שקניתי בא הפעם מחברה אמיתית ולא מאיזה משהו מופלץ (למרות שבטח מיוצר באותו מפעל) קיוויתי שאולי תהיה לי חוויה קצת אחרת מהנגינה (זמן פעולה יותר ארוך, איכות מוזיקה יותר טובה, קלות של תיפעול), ובאמת כך היה רק לשלילה.

על מנת "להקל" על החיים, כנראה מהנדסי סמסונג לא רצו להטריח את האנשים בהתעסקות עם ספריות וקבצים, אלא רק עם רשימת playlist. הם כנראה חשבו שלאנשים יהיה יותר קל לייצר איזושהי רשימה שמורכבת מהשירים האהובים, ושתהיה כמובן מפורטת ככה, שכל קובץ חוץ משם השיר, יכיל גם את שם הזמר המבצע, השנה שבה ניגן השיר, קטגוריית המוזיקה וכ"ו...
כפי שכבר הבנתם, בתקווה, מהכתיבה הצינית שלי, הדבר מהווה סיוט. הנגן בכלל לא נותן אפשרות לניווט בין ספריות ככה שכל השירים צריכים להיות באותה תיקיה ראשית דבר לכשעצמו מהווה בלאגן ענקי.
בנוסף, למי יש כוח ליצור רשימת PlayList כל כך מורכבת מפורטת, כאשר 1, גיגה באמת לא מספיקים, וכל שבוע רוצים להחליף את השיר.

הדבר שמעצבן פה בכל העסק הזה, זה העיקרון, שהמהנדסים חושבים שהם יודעים יותר טוב מהמשתמש מה טוב בשבילו, ובעצם מגבילים אותו כדי למנוע ממנו "ללכת לאיבוד" בין שלל הפונקציות.
באופן כללי יש משהו נכון בגישה הזו, אבל בצורה הקיצונית הזו, כלומר אני מאמין שתמיד צריך לתת למשתמש חופש בחירה, אפשר אולי לכוון אותו להשתמש בנגן באופן יותר מושכל, אבל לא לחסום בפניו אפשרויות.

כיום אני משתמש בנגן בצורה כזו, שהקבצים אכן מחולקים לפי ספריות, אבל הדרך היחידה להשמיע אותם היא לעשות random play, ככה שאם בא לי להתמקד בשירים של הביטלס לשעה נגיד, אני לא יכול לעשות כזה דבר אלא להעביר ב forward, שירים בקצב רצחני עד שאני מגיע לשיר של הביטלס.

כמובן מה שרצוי לציין, שבנגן הסיני הזול power disk, כן יש את האפשרות לנגן קבצים לפי תיקיות, אז אולי הנגן של סמסונג טוב מהנגן הסיני הזול במספר פרמטרים, בממשק שלו, הוא בטוח לא.

הודעות בפקס והנדסת אנוש

אני בדרך כלל לא משתמש בפקסים, אבל היום במסגרת עבודתי הייתי צריך להשתמש.

הכנסתי את הדף הפוך, חייגתי את המספר ולחצתי על start.
עכשיו מתחילה סריקה, הדף יוצא מהצד השני, ואני מקבל הודעת "scanned"
אני ממשיך לחכות ועל המסך מופיעה הודעת "dialing" (יש תמונה בסוף הפוסט), עד פה בסדר.
בצד, המנורה הירוקה של "אונליין" מהבהבת

לפתע הודעת הטקסט משתנה, לאיזושהי הודעה שאני לא זוכר ושוב פעם מופיע "dialing".
בינתיים אין שום צליל, ככה שאין לי מושג אם הקוו בצד השני תפוס, או שזה לא קוו של פקס או מה ??
חשבתי שאני הבעיה וחזרתי על התהליך עוד פעם, ואז עוד פעם אז עוד פעם עד שאחת המזכירות עשתה שוב פעם בדיוק את אותו תהליך, ולהפתעתי היא אמרה שזה עברה.

שאלתי אותה, אבל איך את יודעת, אז היא אמרה "ככה זה תמיד"

אמנם הרבה טקסט אי אפשר לכתוב על השני שורות ASCII של הפקס, אבל לפחות כמה הודעות בסיסיות אפילו אין שם.
מאוד תמוה על העסק הזה, בייחוד עוד שבעברי שפיקססתי אני די זוכר הודעות יותר ברורות מכיוון הפקס.

מישהו כנראה מאוד לא השקיע מחשבה בעיצוב ההודעות שבפקס.

או שאולי מצב ברירת המחדל זה "עבר בהצלחה" ואם מופיעה הודעה אחרת סימן שיש שגיאה, במקרה כזה, כנראה שפיקססתי את אותו דף 4 פעמים.

מדעים הומניים ובפרט מדעי ההתנהגות

אני בן אדם די יישומי, כלומר אני אוהב ללמוד משהו שאח"כ יוכל לשמש אותי בהמשך החיים.
אז מה אני עושה במדעי ההתנהגות אתם שואלים ? שאלה טובה.
רוב חיי העברתי עם נטייה טכנולוגית, למדתי מחשבים בתיכון וגם עסקתי בכך בצבא. ובאמת בתחום הטכנולוגי, אתה לומד דברים כי אח"כ אתה תיישם אותם, או תשאב מהם רעיונות.

גם שלמדתי הנדסת מכונות, אמנם למדתי את המדעים באופן hard core אבל האמנתי שזה בסיס שאני אצטרך לשארית דרכי בהנדסה (למרות שבפועל לא המשכתי שם).

כאשר אני חווה את הלימודים במדעי ההתנהגות, החוויה היא שונה לחלוטין...
המושג "מדעי" מקבל משמעות אחרת, בייחוד במדעי החברה.

אני אתייחס כרגע לנקודה אחת.
* אין וודאות. - עולם הפסיכולוגיה ובייחוד עולם הסוציולוגיה!, נוטה להפריח תאוריות על הגורמים שמובילים לתוצאות מסויימות.
דוגמא בולטת בסוציולוגיה זה הגישה הפונקציונליסטית שמתארת את החברה כמעין גוף אורגני, שבה לכל דבר יש תפקיד וצריך לשמור על הגבולות בין האיברין השונים. למשל לבית הספר, תפקיד החינוך ואסור לו להתערב בתפקיד ששמור למוסר המשטרה. בינתיים זה הגיוני, אבל התאוריה טוענת שאם משהו מתרחש , אז יש סיבה פונקציונלית לכך שהוא מתרחש למשל, אם יש תופעה של שחיתות בממשלה, אז זה בסדר, כי שחיתות מייצגת עוד איזשהו איבר בגוף שיש לו מטרה ובאופן מסויים זה משרת כל כלל החברה, זה פשוט הזוי !.
אני לא מבין למה זה נחשב לרעיון של תחום שאמור להיות מדעי. הרי יש מיליון סיבות שיכולות להסביר תופעה כזו, ואין באמת וודאות בפרדיגמה זו אחרת. לא ניתן בשום אופן כמותי לוודא כזו תופעה ולבסס את התאוריה.

נגמרו מועדי א של התואר הראשון

בשעה טובה, היום עשיתי את המבחן האחרון שלי, בקורס פסיכולוגיה חברתית.
הדבר היחיד שצפוי לי זה סמינר בפסיכולוגיה קוגנטיבית ומועדי ב' (למי יש כוח).

רצוי לציין, שהתקבלתי לתואר שני באוניברסיטת חיפה בפסיכולוגיה קוגנטיבית וגורמי אנוש.
אני בעיקר נמשך לתחום הגורמי אנוש/הנדסת אנוש, כפי שכבר כתבתי בבלוג בעבר.

הטירוף של אייפון 3G מתחיל, מכיוון שהמכשיר ישוחרר ב-11 ליולי, ואנשים כבר מתחילים לעמוד בתורות מול החנויות מהיום 6.7.08. ראו פה

הנה אנשים עומדים בתור, כפי שצולם

אמנם האיפון נחמד והכל, אבל הוא יעלה לכם 600$ גרסת ה8 גיגה. זה יעלה 200$ רק אם תתחייבו לאיזשהו חוזה דרקוני עם הספק של הסלולרי.
חברת אפל מתחילה להריח יותר ויותר רע, אפילו ממיקרוסופט, עד כמה שזה אפשרי.

זהו לבינתיים, אני צריך להכנס לעניינים כדי לכתוב עוד פוסטים.

ככה זורקים זבל בישראל

אני רק רוצה לציין שאחרי הזריקה המאוד מגעילה הזו, הם ירדו למטה והכניסו את הזבל לתוך פח.
אבל עדיין, אני מוצא את ההתנהגות הזו מעוררת תיעוב.

עיכוב של חודשיים בכתיבה בבלוג

שלום לכולם,

עקב עומס לימודים, שכולל סמינרים עבודות, והרצת ניסוי בפסיכולוגיה קוגנטיבית, אני בינתיים לא כותב רשומות חדשות.

בהזדמנות הראשונה, זה יהיה באזור יולי, אני אחדש את הפוסטים שלי.

בתקווה שעד אז אני כבר אהיה אחרי המבחנים, ורק כתיבה של סמינר אחד...

אסף

קצת על הנדסת אנוש

בנוסף ליום הפתוח בטכניון, הייתי גם ביום הפתוח בבן-גוריון.

קודם כל, מבחינה קולינרית, הטכניון עקף את בן גוריון בסיבוב, אבל זה היתרון היחיד שהיה לו.

בבן גוריון, יש המון קורסים של הנדסת אנוש לעומת טכניון
יש רכבת באופן ישיר לבן גוריון
בן גוריון, אווירה יותר נחמדה, והם לא לוחצים עלייך להיות במעבדה 24 שעות 7 ימים בשבוע.

יש עוד יתרונות אבל לא כתבתי את הפוסט בשביל זה.

לכל אלה ששואלים אותי, מה זה הנדסת אנוש.
אני מצרף את הלינק, שמכיל סרטון ווידאו של 20 דקות. מדובר על הרצאה של בחור טכנולוגי שכותב לטור טכנולוגי בעיתון של .
new york times"

אני לא ממש מכיר אותו, אבל הוא נתן הרצאה ממש טובה ומצחיקה, שמדגימה, חלק אחד מתוך המונח הזה של הנדסת אנוש, וזה עניין של עיצוב ממשקים של הקשר שבין אדם למחשב.

תהנו

http://www.ted.com/index.php/talks/view/id/7

קרב בין מערכות הפעלה

כתבה ממש מעולה שיצאה בדה-מארקר של עיתון הארץ, עושה השוואה בין היתרונות של 4 מערכות הפעלה
1. אובונטו
2. mac os-x
3. וויסטה
4. xp.

תנסו לקרוא את הכתבה בעין ביקורתית, אני רוצה לצאת שיוויוני ולכן אני מביא את כל הכתבה ולא רק את היתרונות שמוזכרים שם של לינוקס-אובונוטו.

אבל אם מסתכלים לעומק על היתרונות של מערכות ההפעלה של מיקרוסופט, רואים שזה באמת תלוי על כרעי התרנגולת
תהנו :

http://www.themarkerit.com/tmit/article/3233

רשמים מיום פתוח בטכניון

היום 10.4.08
היה יום פתוח לתארי מגיסטר ודוקטור בטכניון בחיפה.

למי שלא יודע, אני מתעניין בתואר שנקרא הנדסת אנוש, זה נמצא בטכניון תחת פסיכולוגיה תעשייתית והקטע המעניין הוא שהתואר פתוח רק לבעלי תואר בפסיכולוגיה... הזוי (בהתייחס לכך שמדובר במקום הכי מהונדס בארץ).

טוב אז נתחיל בתיאור האירועים.
קודם כל אורגן אוטובוס מתחת הרכבת חוף הכרמל, ככה שהיה מאוד נוח להגיע עם הרכבת ואז ישר אוטובוס לטכניון. זה היה הלוך חזור כלומר, גם בשעה 16:00 שהסתיים היום הפתוח החזירו אותנו אוטובוסים לתחנה.

אז הגעתי לאולם הרצאות והיה הרבה אוכל טוב, יותר בעיקר בגטים טריים עם כל מיני דברים: טונה, גבינה, ביצה וכ"ו. גם חילקו פחיות שתייה חופשי: קןלה ספרייט, תפוזים, פריגת. עוגיות גבינה וחמאה וכמובן תה וקפה. והכל טרי כזה, אז מהבחינה הזו סבבה.

אז לגבי ההרצאות הם היו מ ש ע מ מ ו ת.
אם היה איזה משפט שחזר שם זה היה "זה מוסד ממש טוב" "זו פקולטה ממש טובה" ובלה בלה בלה... . באמת לא העבירו לי שום ידע ממשי לגבי התואר עצמו.
מכיוון שאני נוטה להתעניין בתכלס, אז פה ושם הם כן הזכירו על בוגרים שלהם שנלקחו ע"י התעשיות כמו רפא"ל או אפילו intel.

החלק הכי טוב בכל הסיפור היה המפגש עם הסטודנטים שלומדים את זה. באמת היו אחלה והסבירו המון דברים. למשל העובדה שבהרצאות הם אומרים, שהם לא רוצים אנשים שיגורו רחוק ויסעו באוטובוסים אלא שיבואו לגור באזור. אז אחרי שיחה עם כמה סטודנטים, הבנתי שאמנם זה המלצה אבל זה לא חובה, ובמציאות זה פחות קריטי.

בסופו של יום, הוצג בפני פרוייקט ממש מעניין שנקרא skillz, והוא נעשה בשת"פ עם מספר אוניברסיטאות בעולם. בפרוייקט מנסים לייצר מערכת שתוכל לתפוס את תמצית היכולת של אופרציה מסויימת (למשל ניתוח או ג'אגלינג עם כדור) וע"י שימוש במציאות מדומה (או לפחות מכשירים מכניים שידמו את המציאות) לייצר למידה של האופרציה המוטורית. באופן כזה, למשל מנתחים יוכלו להתאמן על ניתוחים שלא בגופות או במציאות עצמה... דבר די מעניין.

בסך הכל התרשמות טובה, רק הרצאות משעממות..

עקבות זיכרון של footbag

11לפעמים שואלים אותי, איך בכלל הגעת לאהוב את הספורט הזה.

אין לי תשובה ספציפית לשאלה הזו, אבל כן יש לי מין תחושה שמאז ומתמיד אהבתי להקפיץ דברים על הרגליים, אבל לאורך כל תקופת הילדות והתבגרות לא לקחתי את זה ברצינות מדי.

בהתחלה הייתי מקפיץ בלונים על הרגליים
אח"כ ניסיתי להקפיץ כדור מתנפח (כזה שלוקחים לים), עד שהכדור נהרס באופן ברוטאלי ע"י אחד משוכני הבית ומאז לא המשכתי עד הטיול לתאילנד אחרי הצבא.
בטיול בתאילנד קניתי את הכדור שעשוי מבמבוק, והתחלתי לשחק איתו ולהקפיץ, וזה אחרי שראיתי את המקומיים משחקים את משחק הרשת שלהם.
אחר כך קניתי את כדור הפוטבאג הראשון שלי באירוע שנקרא "מוטו-מיוזיק" שמתקיים מדי שנה בדיזינגוף סנטר, ברחוב שם.
ומאז הכדור קופץ

בגלל שזה מין משיכה פנימית אצלי להקפיץ כדור פוטבאג על הרגליים, יש לי כל מיני עקבות זיכרון של סיטואציות שבהם אני זוכר שאנשים שיחקו פוטבאג (למרות שבזמן שראיתי אותם משחקים לא היה לי מושג שככה זה נקרא ושזה ספורט ממוסד).

1. אחד הזכרונות היותר רחוקים שלי זה באחת הכיתות ט' או י' שנסענו לטיול שנתי ועצרנו את האוטובוס באחד מין מקומות העצירה האלה, שאני לא זוכר עכשיו. בזמן שהיינו בתוך מעין מבנה, משהו כמו אוהל ענקי כזה, או מבנה מעץ, אני זוכר שהיו שם 4 חבר'ה מבוגרים (שלא קשורים לטיול הכיתתי שלנו) שהקפיצו ביניהם איזשהו כדור קטנצ'יק. אמנם הייתה לי סקרנות רבה לגבי פשר המשחק, לא ממש העזתי לשאול אותם מה זה, או בכלל ללבקש להצטרף אליהם.

2. זיכרון נוסף קשור בסרט שראיתי אולי פעמיים בחיים שלי שמככב בו קיפר סתרלנד (הגיבור הראשי של הסדרה 24).
עלילת הסרט היא על בחור (קיפר) שנסע לטייל עם חברה שלו בהרים, ובדרך הם עוצרים בתחנת דלק כדי לקנות נשנושים.
החברה שלו נכנסת למכולת של תחנת הדלק כדי לקנות מצרכים ובינתיים הבחור מחכה לה בחניון. בזמן שהוא מחכה לה בחניון הוא מעביר את זמנו בעשייה של כמה דברים שאני לא זוכר אותם, אני רק זוכר דבר אחד, וזה שהוא מקפיץ על הרגל שלו מין כדור קטן כזה ומנסה לעשות איתו טריקים. אני חושב שהוא ניסה לעשות around the world, אבל זה ממש הסתמכות על הזיכרון שלי ותו לא.
אחרי חיפוש שעשיתי באתר IMDB, מצאתי את שם הסרט והוא the vanishing
http://www.imdb.com/title/tt0108473
שאני אשיג את הסרט אני באמת ארצה לבדוק אם צדקתי או לא.

3. עוד זיכרון מהתיכון הוא לגבי איזשהו בחור שהגיע במסגרת חילופי סטודנטים מארה"ב, ושהביא איתו כדור כיפה למשחק. לא יצא לי לראות ממש את הבחור משחק, רק יצא לי לראות איך שני נערים די מסכנים מנסים להקפיץ ביניהם את הכדור למשך 2 שניות, ואז סתם התחילו להתמסר איתו עם הידיים.

לסיכום, מאז ומתמיד הייתה לי משיכה לנושא הזה של ההקפצות על הרגליים, לצערי אף פעם לא ממש פיתחתי את זה או המשכתי עם זה.
נו, לפחות עכשיו אני מפצה על זמן אבוד.

ירידה קלה בהפצת שמועת הלינוקס

או קי.

אז הפעם בניגוד לפוסט הקודם שלי על לינוקס "עוד מסמר בארון הקבורה של מיקרוסופט"

אני אציין כתבה שדי גרמה להתאכזב

http://net.nana10.co.il/Article/?ArticleID=543397&sid=127

מסתבר שחברת אסוס, לא חושבת שלינוקס מספיק אטרקטיבי, ומציעה את מחשבי EEE הידועים שלה, כאשר רובם יהיו מותקנים xp.

צריך לזכור, שהחברה ייעדה מלכתחילה את המחשבים האלה רק להפצות לינוקס בעיקר, בגלל כוח העיבוד הנמוך שלה.

אז מסתבר שמיקרוסופט העיפו מלא תכונות של XP כדאי להתאים אותה לחומרה הנמוכה של הלפטופ הזה.

אני רק רוצה לציין, בתור דוגמא, למה המעבר הזה לא הכי כדאי. בהשוואה שעשו באחד בלוגים שאני לא זוכר כרגע, מדדו את הזמן שלוקח לEEE לעלות עם ווינדוס לעומת לינוקס ומצאו, שלקח לXP - לעלות 37 שניות לעומת לינוקס 20 שניות.

אני מניח שגם בשאר התכונות תהיה איטיות מורגשת של XP.

אז למען התחרות אני לא אגיד שזה לא טוב שיש XP על המחשב הזה ושזה מיותר, אבל לפחות לא נשכח מה התוצאות של התקנת המוצר הזה XP על מחשב כזה שמלכתחילה מיועד לדרישות חומרה נמוכות.

רק בעידן ההיטק זה יכול לקרות

נתקלתי בכתבה ממש מדהימה בעיתון the marker.

הכתבה סוקרת כל מיני יזמים מצליחים, רובם מתחת לגיל 18, שהצליחו כבר להיות מיליונרים (חלקם לא רובם). אבל עדיין, זה נתון מדהים.

כמובן שכמעט כולם שם פתחו איזה מיזם אינטרנטי, מעין רעיון וירטואלי שלא חשבו עליו קודם, והצליחו לבסס קהילה יפה שתעשה בו שימוש.
עד כה הכל טוב ויפה, ואפילו די מדהים.

אבל הכי משך את עיניי הוא הסיפור על הילד האינדיאני (מספר 5), שגדל בשמורה אינדיאנית יחסית ענייה בלי סביבת היי טק מסביבו. גם המייזמים שלו לא קשורים בהיי-טק אלא בלו-טק. הוא הצליח לייצור תנור לבית, מפחיות קולה ורדיאטור.
בקיצור הוא הכי עניין אותי. אמנם הוא טיפוס יוצא דופן לכותרת שבחרתי והוא עוד לא מיליונר, הוא בהחלט נראה מישהו שיכול להמציא דברים טובים ומוחשיים בניגוד לוירטואלים.
הנה הלינק
http://www.themarkerit.com/tmit/article/3059

מסע אופניים קטן מחולון עד בנייני האופרה בת"א

ביום שישי יצאתי לשחק פוטבג בטיילת ת"א
אני ממש לא אוהב להגיע לשם עם אוטו, בייחוד בימי שישי. בד"כ יש פקק גדול שמתחיל בכניסה לרחוב הירקון, ואז למצוא חנייה היא גם עסק לא פשוט.

הפעם רציתי להמנע מזה, והחלטתי לקחת את האופניים.
אני אמנם חוב"ת (גבול חולון בת-ים) אז אפשר להגיד שהמיקום הגיאוגרפי הוא באמת לא כזה כי זה הקצה של חולון.
בכל מקרה הנסיעה הייתה ממש טובה, כלומר, קצרה. לקח לי 35 דקות להגיע עד לבנייני האופרה.
כמובן שתוואי הדרך היה מצויין, כמעט ואין עצירות, ואני לא נוסע בין אנשים.
רוב הדרך היא רצופה וממש מרגישים בהבדל לעומת לנסוע בתוך עיר.

הרעיון שלי בפוסט הזה, היה רק להדגיש את היעילות שבנסיעה על אופניים, וגם עבור מרחקים שנראים כביכול רחוקים, זה ממש לא נורא.
המסקנה היא בהחלט לפתח שבילי אופניים כמה שיותר..

עוד מסמר בארון הקבורה של מיקרוסופט

למי שעדיין לא מכיר אותי, אני די לא אוהב את מיקרוסופט. יש לכך הרבה סיבות, אבל בפוסט הזה אני רוצה להדגים איך מיקרוסופט מאבדת משליטתה ה"אבסולוטית" כמעט.

אני מפנה אותכם לכתבה הבאה:
http://www.pc.co.il/_DailyMaily/ItemClean.asp?ArticleID=19106&Vol=636&SearchParam=&CategoryID=72

צריך לזכור, שמדובר בצעד די גדול, שכן, למרות ש IBM כבר לא מתעסקת עם המגזר הפרטי, המגזר העסקי היה רוכש מאוד גדול של מחשביה. לדוגמא אתם יכולים להסתכל על צה"ל, כמעט ואין משרד במחשב שהוא לא שייך ל IBM, כך היה לפחות בתקופתי עד שנת 2003, בעת ששירתתי.

בכל מקרה, הכתבה מדברת על שוק די גדול שיתנסה במערכת ההפעלה התחרותית לינוקס.

גילוי נאות, אני עצמי עדיין לא עברתי למערכת לינוקס, ניסיתי לעשות זאת, אך הדבר דורש זמן למידה שלא יכלתי להרשות לעצמי (משהו כמו שבועיים, שהיה לי הרבה לימודים על הראש). אני מקווה שהמשפט הזה לא ירתיע אנשים אחרים מכן לנסות אותה.
אני מחכה לגרסת מערכת ההפעלה החדשה של אובונט ubuntu 8.04, שאמור לצאת באפריל 2008 כדי להתנסות ואולי תדרוש עוד פחות זמן התנסות.

מחשבים ניידים, "החזון" שלי לפני שנה

ב8 לאוגוסט 2006 פירסמתי פוסט בפורום של פוקט, לגבי דעה מסויימת שהייתה לי על האופן שבו מפתחים מחשבים ניידים:
"אני סטודנט למדעי ההתנהגות.
ככל שאני שוקל לקנות מחשב נייד ככה אני יותר מתייאש ואני אסביר למה..
קודם כל, הבטריה, במחשב חדש שקונים ניתן לקבל עד 4 שעות עבודה... שזה כלום.. יחסית ליום שלם שצריך להיות באוניברסיטה, וכל פעם לשבת בקצה של האולם כדי שתהיה נקודת חשמל זה עוד יותר מעצבן.
הדבר השני שמעצבן אותי הוא יותר ברעיון ואני אסביר.
כיום יצרני המחשבים שואפים לעשות את המחשבים הניידים יותר חזקים, עם הארדיסק יותר גדול
ומאיצי גרפיקה ועוד הרבה פיטצ'רים.
זה גרוע!, מה זה שווה כל העוצמה הזו למחשב שמתחמם לאללה, ושמחזיק מעמד רק 4 שעות. למה אף אחד לא מוציא לאפטופ, מינמליסטי, בלי דיסק קשיח בשביל לחסוך חשמל והתחממות ושעולה ממש מעט כסף, ( כי אף אחד לא צריך מחשב נייד של פנטיום 4, 90% מהאנשים יכולים להסתדר עם פנטים 2.
תחשבו הרי מה בכלל אתם משתמשים במחשב, וורד אקסל, פאואר פוינט וגלישה באינטרנט.
מה שמעצבן אותי זה שהחברות חושבות רק בכיוון אחד, של לעשות את הנייד כמה שיותר חזק ולא חושבות על דברים יותר פרקטיים, כמו מחשב לסטודנטים שיהיה זול, בלי שטויות של מאיצים גרפיים ומעבדים של 4 גיגה.
לשמחתי קיים פרוייקט שנקרא olpc שמציין בדיוק את המחשב המושלם לסטודנטים וכמעט לכל שאר המשתמשים העסקיים של המחשבים הניידים. הבעיה היחידה היא, שהפרוייקט הזה מיועד למדינות חלשות כמו ברזיל, הודו, סין. ואצלנו ימשיכו לייצר מחשבי על, שעולים מאוד יקר"

אני רוצה להזכיר, שבשנת 2006 שבו כתבתי את הפוסט הזה, מחשבים ניידים היו יותר יקרים מאשר היום.
בגלל שזה פורסם בפורום זה יצר מספר תגובות שלא הסכימו איתי
הנה הלינק
http://www.pocket.co.il/community/showthread.php?t=92493&page=2

בסופו של דבר, זה ברור לכול, שהיום יש מחשבים ניידים שהולכים בדיוק בנתיב שאני חשבתי עליו כדוגמת asus EEE, שמהווה די הצלחה בכל העולם וגם אצלנו למרבה הפתעתי (במבצע הלא הכי משתלם של בזק).

סרטי פוטבאג כחול לבן

בפוסט הזה אעדכן דרך האתר יוטיוב כל מיני סרטים שצולמו בארץ של פוטבאג.
כיוון שגם אני מצלם אותם דרך נוקיה n70, אז חלקם יהיו שלי וחלקם לא.
אפשר כמובן גם להכנס ליוטיוב ולעשות חיפוש footbag israel, אבל לעצלנים שבינינו יש את הלינקים פה

את זה אני צילמתי בטיילת בחודש פברואר 2008
http://www.youtube.com/watch?v=qRPF2yDwBMU


זה סרט של האתר footbag.co.il הוא די ישן, מלפני שנה-שנתיים
http://www.youtube.com/watch?v=Gr5m9FhbkuI

מדעי ההתנהגות התפכחות האשליה

לכל מי שרוצה ללמוד מדעי ההתנהגות.
אתם צריכים לשאול את עצמכם טוב מאוד למה אתם רוצים ללמוד את זה ?
יש כאלה שבשבילם יש רק נתיב אחד וזה לפסיכולוגיה קלינית, או פסיכולוגיה טיפולית אחרית כמו רפואית או נוירושיקומית.
לאותם אנשים אני יכול רק לאחל בהצלחה ולהגיד להם, שהם עומדים להשתעבד ללימודים.
רוב האנשים שנכנסים לתחום הזה, באים עם איזשהו אידיאל שבסוף הלימודים, הם יפתחו איזה קליניקה או קליניק (יותר סטייל) ויקבלו פתאום איזשהו מעמד רב בתור מטפלים שפותרים לאנשים אחרים את החיים.

כמו תמיד המציאות רחוקה מזה מאוד.....
אני יכול לתאר את הדרך המאוד מאוד ארוכה כדי להגיע להיות מטפל (אולי אני אעשה את זה בפוסט אחר) אבל אני רוצה להתמקד על הפער הרב בין הציפיות בתחילת הלימודים, לבין המציאות בסוף הלימודים.
לכל אלה המתעניינים בפסיכולוגיה, תחשבו טוב טוב למה אתם נכנסים לזה.

אני אגיד מניסיון שלי, שאם אתם רוצים להכנס לזה בשביל מקצוע לחיים, התגובה המיידית שעולה לי, היא תסתובבו ותבחרו משהו אחר.
מדעי ההתנהגות זה לא מקצוע, והרבה מאוד אנשים שיוצא לי לדבר איתם (שנה ג' לקראת הסוף) מתלבטים כמוני כיצד להמשיך, כי לטיפול אין להם סיכוי להתקבל, וזה מבאס לאנשים לחשוב שאחרי שהם השקיעו 3 שנים בלימודים הם יוצאים בלי כלום. מדעי ההתנהגות זה לא מקצוע, וזה לא פותח יותר מדי דלתות בשוק העבודה חוץ ממשאבי אנוש.

כניסה ראשונה

או קי, זו פעם ראשונה שאני כותב בלוג.
אחרי שראיתי פוסטים של הבלוג של
http://il-style.blogspot.com//
שהוא של חבר שלי רועי שאיתו אני משחק פוטבאג footbag. זה בלוג מאוד מומלץ יש שם המון אינפורמציה על freestyle.

אמרתי, למה לא לייצר גם לעצמי בלוג, יש הרבה נושאים שבא לי לחוות עליהם דעה ונסיון וזה נראה לי דרך נחמדה.
או קי, אז בינתיים זה הפוסט הראשון שלי, רק אגיד באופן כללי שאני מתעניין ברבה דברים כמו
לינוקס, קוד פתוח, סביבה-ירוק, ספורט, לחיות באופן בריא, לאכול נכון, טלפונים סלולריים, פסיכולוגיה ועוד דברים שאני לא זוכר כרגע. אה שכחתי את הפוטבאג footbag.
בהזדמנות אני ארשום קצת רקע על עצמי.