בשנה' ללימודי הפסיכולוגיה, בקורס מבוא לפסיכולוגיה הציגו בפני את המילה היוריסטיקה, מילה שדי קשה לבטא בפעם הראשונה, לפחות בשבילי. מאוד אהבתי את אותם היוריסטיקות שבעצם מהוות מעין כללי אצבע או קיצורי דרך קוגנטיביים של המוח שלנו שמשפיעים על ההחלטות שלנו בחיי היום-יום.
למשל היוריסטיקת הזמינות. נניח שישאלו אתכם את השאלה הבאה: מה יש יותר, מילים בעברית שמתחילות באות ג' או מילים בעברית שהאות ג' נמצאת במיקום השלישי מההתחלה. מחקרים הראו (חבל שאין לי קישור אליהם) שאנשים אומרים את התשובה הראשונה, דהיינו, יותר מילים בעברית שמתחילות באות ג'.
התשובה היא כמובן התשובה השניה (תפתחו מילון ותבדקו), יש יותר מילים שהאות ג' נמצאת במיקום השלישי. אז למה אנשים עושים א אותה שגיאה ? התשובה היא בגלל אותו קיצור דרך/היוריסטיקה. הרבה יותר קל לאנשים לשלוף מהזיכרון מילים שמתחילות בג' מאשר שג' נמצאת במיקום השלישי, או במילים אחרות, שליפת מילים על מילה שמתחילה באות ג' הרבה יותר זמינה מאשר המחשבה השניה.
הייתי רוצה להכנס קצת להסברים קצת יותר מעמיקים ומבוססים, מדוע יותר קל לנו לשלוף מילים על בסיס האות הראשונה מאשר האות השלישית (או כל מיקום אחר) אך לכרגע אני רוצה להכליל את התופעה הזו לעיצוב הממשק.
ל jacob nielsen יש 11 היוריסטיקות (לא קוגנטיביות)לגבי תכנון ממשק משתמש (כללי אצבע) מתוך הספר usability (1993) engineering :
אני רוצה להתייחס לשלישית Minimize User Memory Load, בה נילסן מציין, שעל מנת להפחית מעומס זיכרון על המערכת להיות מבוססת לפי מספר קטן של חוקים/כללים שנעשים בהם שימוש לאורך ולרוחב ממשק המשתמש. בספר הוא משתמש בדוגמא של שימוש במילה Paste במערכות מבוססות פקודות טקסט כמו dos, linux.
אני אתייחס למילים copy ו- paste בווינדוס. הרי ברור לכולם שלהעתיק משפט ממסמך אחד בוורד למסמך האחר משתמשים בצמד פקודות אלה, לאחר פתיחת התפריט (בהקלקת כפתור ימני בעכבר), כנ"ל גם בהעתקה של קובץ מתיקיה אחת לאחרת או בין כוננים או פשוט בין שני מיקומים שונים. אנשים משתמשים בצמד הפקודות הזה לאורך תפריטים שונים ותוכנות שונות באופן יחסית אינטואטיבי.
אז מה הקשר להיוריסטיקת הזמינות ?
אותה היוריסטיקה, שמשמשת אותנו בחיי היום-יום באופן כמעט קבוע (למשל משהו שהוא תמיד עדכני בישראל- מה יש יותר אנשים שמתים מדלקת ריאות או אנשים שמתים מתאונות דרכים? הרוב יגידו תאונות דרכים למרות שבפעול מתים הרבה יותר אנשים מדלקת ריאות), משמשת אותנו גם במטלות בחווית המשתמש שלנו. מאוד קל לנו לזכור את הקשר בין copy ו- paste ולכן בכל תוכנה שמציגה לנו את צמד הפקודות הזה (זמינות גבוהה) קל לנו להבין מה אנו יכולים לעשות איתם ונחסך מאיתנו המשתמשים עומס קשבי שבלמידת מטלה חדשה.
למשל היוריסטיקת הזמינות. נניח שישאלו אתכם את השאלה הבאה: מה יש יותר, מילים בעברית שמתחילות באות ג' או מילים בעברית שהאות ג' נמצאת במיקום השלישי מההתחלה. מחקרים הראו (חבל שאין לי קישור אליהם) שאנשים אומרים את התשובה הראשונה, דהיינו, יותר מילים בעברית שמתחילות באות ג'.
התשובה היא כמובן התשובה השניה (תפתחו מילון ותבדקו), יש יותר מילים שהאות ג' נמצאת במיקום השלישי. אז למה אנשים עושים א אותה שגיאה ? התשובה היא בגלל אותו קיצור דרך/היוריסטיקה. הרבה יותר קל לאנשים לשלוף מהזיכרון מילים שמתחילות בג' מאשר שג' נמצאת במיקום השלישי, או במילים אחרות, שליפת מילים על מילה שמתחילה באות ג' הרבה יותר זמינה מאשר המחשבה השניה.
הייתי רוצה להכנס קצת להסברים קצת יותר מעמיקים ומבוססים, מדוע יותר קל לנו לשלוף מילים על בסיס האות הראשונה מאשר האות השלישית (או כל מיקום אחר) אך לכרגע אני רוצה להכליל את התופעה הזו לעיצוב הממשק.
ל jacob nielsen יש 11 היוריסטיקות (לא קוגנטיביות)לגבי תכנון ממשק משתמש (כללי אצבע) מתוך הספר usability (1993) engineering :
אני רוצה להתייחס לשלישית Minimize User Memory Load, בה נילסן מציין, שעל מנת להפחית מעומס זיכרון על המערכת להיות מבוססת לפי מספר קטן של חוקים/כללים שנעשים בהם שימוש לאורך ולרוחב ממשק המשתמש. בספר הוא משתמש בדוגמא של שימוש במילה Paste במערכות מבוססות פקודות טקסט כמו dos, linux.
אני אתייחס למילים copy ו- paste בווינדוס. הרי ברור לכולם שלהעתיק משפט ממסמך אחד בוורד למסמך האחר משתמשים בצמד פקודות אלה, לאחר פתיחת התפריט (בהקלקת כפתור ימני בעכבר), כנ"ל גם בהעתקה של קובץ מתיקיה אחת לאחרת או בין כוננים או פשוט בין שני מיקומים שונים. אנשים משתמשים בצמד הפקודות הזה לאורך תפריטים שונים ותוכנות שונות באופן יחסית אינטואטיבי.
אז מה הקשר להיוריסטיקת הזמינות ?
אותה היוריסטיקה, שמשמשת אותנו בחיי היום-יום באופן כמעט קבוע (למשל משהו שהוא תמיד עדכני בישראל- מה יש יותר אנשים שמתים מדלקת ריאות או אנשים שמתים מתאונות דרכים? הרוב יגידו תאונות דרכים למרות שבפעול מתים הרבה יותר אנשים מדלקת ריאות), משמשת אותנו גם במטלות בחווית המשתמש שלנו. מאוד קל לנו לזכור את הקשר בין copy ו- paste ולכן בכל תוכנה שמציגה לנו את צמד הפקודות הזה (זמינות גבוהה) קל לנו להבין מה אנו יכולים לעשות איתם ונחסך מאיתנו המשתמשים עומס קשבי שבלמידת מטלה חדשה.
4 תגובות:
היי אסף. אני לא בטוח שהבנתי את הקשר בין היוריסטיקת הזמינות שתיארת והשימוש בקופי פייסט. השימוש ב-copy ו-paste הושאל כמו אלמנטים אחרים בממשק הגרפי מהעולם הפיזי בכדי לאפשר לאנשים להשליך ידע קיים על עולם המחשב ולחסוך להם מאמץ קוגנטיבי. זה קצת מצחיק לראות שהאייקונים שלהם הם עדיין כוללים צנצנת דבק עם מברשת קטנה. הנושא יותר קשור לשימוש במטפורות ובהחלט שייך להיוריסטיקה של נילסן לגבי זכרון. העובדה שהשימוש במונחים הללו ניכר לאורך יישומים רבים מבטא את הקו המנחה Recognition rather than recall היות וקל ומהיר יותר לזהות משהו מאשר להיזכר בו מאפס. במקרה של האותיות שציינת בהתחלה, הקשור גם הוא לזכרון כמובן, נראה לי שמדובר במשהו קצת שונה למרות שקיים קשר. הזמינות של מילים שמתחילות באות ג' נובעת לדעתי מכך שקוגנטיבית, קל יותר לחשוב על מילים בקול רם שמתחילות באות המדוברת מאשר לראות מילה כתובה בראש עם אות המדוברת במקום השלישי או הרביעי. גם פה יש עניין של מהירות שליפה מהזכרון אך בזה לדעתי מסתכם הדמיון היות והעיקרון הבא לידי ביטוי שונה.
הי אמיר, הניסיון שלי לקשר בין השימוש ב- קופי-פייסט ולהיוריסטיקת הזמינות הוא בכך שהשימוש בצמד המילים האלה נפוץ למגוון שונה של תוכנות (ציור-פוטושופ, תכנות, מעבד תמלילים, גיליון אלקטרוני וכיוצ"ב) וגם נפוץ בין פלטפורמות (לינוקס ואני מניח שגם באפל למרות שלא בדקתי).
אפשר להסתכל על זה מהצד השני ולהגיד, אם נניח שהייתי רוצה בפוטו שופ לא להשתמש בצמד הזה לביצוע הפעולה, אלא לתת שמות שונים לפעולות, איזה שמות הייתי יכול לתת ?.
לי די קשה לחשוב על שמות אחרים מכיוון שהדבר הראשון שעולה לי לראש זה copy paste (בדיוק כמו הקושי לחשוב על שמות שהאות ג' מופיעה בהם במקום השלישי) וזאת מכיוון שהמון מקומות שונים משתמשים בו , כלומר הצמד הזה זמין ביותר.
האם השימוש בשמות האלה הוא השימוש האולטימטיבי כדי לתאר את הפעולה הזו ? אולי כן ואולי לא, אבל היה מעניין לראות תוכנה שעושה שימוש בשמות אחרים כדי לקבל פרספקטיבה.
בכל מקרה, כתבתי את הפוסט הזה, בגלל שלפעמים שאני עושה שימוש בלינוקס-אובונטו אני תוהה על ההבדלים בממשק המשתמש בין שני מערכות ההפעלה והעניין הזה פשוט צץ לראש.
הניסיון לחבר בין שני סוגי ההיוריסטיקות (נילסן והזמינות) הוא בהחלט פרי מחשבתי בלבד.
הזמינות הקוגנטיבית של קופי פייסט היא תוצאה של סטנדרט שהשתרש וכולם (בצדק) דבקים פה בכדי להקל על משתמשים ולאפשר להם לזהות פקודות במקום לשנן שמות חדשים. ההיוריסטיקה של נילסן "סטנדרטים וקונסיסטנטיות" קשורה מאוד לזכרון ונועדה לרכך את עקומת הלמידה על ידי הטעמת מודלים מנטאלים קיימים של המשתמש - במקרה הזה השימוש במילים copy ו-paste. זה כמובן קשור לזמינות כי אנו שואפים שההבנה תהיה כמה שיותר זמינה ונגישה בצורה מהירה על ידי זיהוי אם אפשר, במקום חפירה בתאי הזכרון :-)
לדעתי, יותר נכון להשתמש במושג הטיה ולא היוריסטיקה. שווה ממש לקרוא את הספר של כהנמן וטברסקי (גם קיבלו פרס נובל על המחקרים שלהם). יש באוניברסיטה הפתוחה ספר שהם כתבו ששינה לי את תפיסת החיים. הם מתארים מספר הטיות נפוצות כמו הטית הזמינות או הטית העיגון ועוד כאלו עם המון דוגמאות מעניינות.
בלי קשר, אני רוצה להמליץ על מכון עופר שעזרו לי להתמודד עם כל מיני אישואים שהיו לי בחיים דווקא בעזרת טיפול קבוצתי
הוסף רשומת תגובה