הסיפור של גוגל" הוא בעצם סיפור על אחת החברות הגדולות ביותר כיום בעולם. החברה אשר אחראית על רוב תעבורת המידע ברשת האינטרנט וכפי שהיא עצמה מתארת "לעשות סדר במידע הרב הנמצא באינטרנט".
אצל גוגל בניגוד לחברות אחרות
הספר מתמקד בשנים המוקדמות של גוגל, מנוע החיפוש הפופולארי ביותר בעולם (נכון לכתיבת שורות אלה) ולוקח את הקורא עד שנת 2006. ההתחלה מתמקדת בשני היזמים של מנוע החיפוש לארי פייג' וסרגיי ברין, שני דוקטורנטים מהמחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת סטנדפורט אשר העלו את הרעיון שעומד מאחורי גוגל ולמייסדים של החברה. הספר עוסק בלא מעט ניתוח פסיכולוגי של השנים, כאשר הוא מתאר אותם כגאונים, אוהבים להתווכח, תחרותיים, ופרועים בדמיונם. מעבר לצד האישי בהקמת החברה, הספר נותן גם הרבה היבטים על האופן שבו רעיון/מיזם מתפתח לכדי עסק משגשג. ישנם הרבה פרטים בנוגע לאופן שבו פועלות חברות השקעות, הנפקת מניות בבורסה האמריקנית, רגולציות וכללים שחלים על חברות וכיוצ"ב. מוטיב נוסף אשר חוזר על עצמו לאורך כל הספר הוא מתן תחושה שגוגל היא עוד חברת היי-טק/טכנולוגיה כמו כל שאר החברות שקיימות כיום אלא מעיין חברה עם רוח צעירה אשר שוברת את החוקים הממסדיים. ניתן לראות דוגמה לכך לאופן שבו לארי פייג' וסרגי ברין החליטו לנהל קניית המניות של גוגל כאשר היא הונפקה בבורסה. בעוד שהמנייה של החברות המונפקות נקבע ע"י החברות הגדולות בוול סטריט (בעצם קבעו את המחיר ההתחלתי של המניה) המייסדים של גוגל החליטו לבצע את התהליך ע"י מכירה פומבית של מחיר המנייה. צריך להבין, כי בהוויה של חברה שמונפקת לראשונה, מדובר בצעד נועז וחצוף ובעצם, שני המייסדים החליטו לקבעו חוקים משלהם בהנפקה בבורסה. עוד דוגמא לרוח של "גוגל", הינה חוק ה-20%, אשר אומר, כי לכל עובד יש יום אחד בשבוע בו הוא יכול לעבוד על איזה פרויקט אישי שלו שלא קשור לעבודה. כל מספר חודשים, עושים וועידה ובוחנים את הפרויקטים של העובדים. הפרויקטים הנבחרים מקבלים רוח גבית מגוגל ומוצאים לים הפתוח (האינטרנט) בצורה של "ביטא" לראות את הצלחתם. כמובן עוד דוגמא לכך היא הסלוגן המפורסם "Don't Be Evil" שעומד בפני עצמו ומתאר את "רוח" החברה.
קצת על היתרונות של הספר:
מבחינת הכתיבה, הספר מאוד זורם, הוא לא ספר דוקומנטרי משעמם אלא מצליח להעביר את הנקודות שהוא רוצה להעביר באלגנטיות ובכתיבה רצופה. הספר סוקר את החברה מהרבה בחינות, למשל הוא מתאר פרק שלם על האוכל שממנו נהנים עובדי גוגל והשפים שעמלים על אוכל זה. כלומר, יש כניסה לפרטים שפחות חשובים לדעת על החברה מבחינת חברת היי-טק, אבל כן פרטים מסקרנים (לפחות אותי). הספר כתוב בצורה מאוד ליניארית לפי השנים 1996 עד 2006 ובצורה הזו בעצם ממש יוצר עלילה כתובה היטב של התפתחות החברה.
גוגל היא בראש ובראשונה חברה של מנוע חיפוש, אבל על מנת לנסות ולהישאר באיזשהו יתרון, החברה מנסה כל הזמן לפתח מוצרים חדשים (בד"כ על פי חוק ה-20 כפי שציינתי בפסקה הקודמת). הספר לא מתמקד במנוע החיפוש בלבד,אלא בוחן חלק מהאפליקציות הווביות שגוגל פיתחה כמו Gmail למשל, כך שהוא לא נשאר מקובע.
גם על הפוליטיקה המחבר לא מוותר ומתאר את המאבקים והשותפויות שביצעו גוגל עם החברות השונות כמו למשל עם חברת "yahoo" שבהתחלה הייתה יריבה של גוגל, עד שבעצם נעשה איזשהו שיתוף פעולה ביניהם בתחום הפרסומות. הספר לא רק משבח את גוגל, אלא גם דואג לתת ביקורת, למשל בנוגע לתחום הפרטיות. בנוסף הספר מציג את המשפטים שניהלה גוגל מול חברות שונות על פטנטים וסודות מסחריים, ובכך מציג גם את הצד הפחות נעים של גוגל, אבל מדובר בסטייה קלה מאוד מההאדרה ושיבוחים על גוגל, שכן המשפטים אותם הוא סוקר נגמרים או בניצחון או בהסדר משפט של גוגל (אין הפסד אחד).
על החסרונות:
הספר לא סוקר תחומים מסוימים שלדעתי היה מקום לדבר עליהם יותר. למשל, חסר סיקורים על אפליקציות ווביות נוספות שגוגל פיתחה וכאלה של שרדו או שלא הצליחו כמו למשל orkut- שזו רשת חברתית בסגנון פייסבוק שמצליחה רק בהודו וברזיל, ושאר העולם כמעט מתעלם ממנה לחלוטין. אפשר להגיד, שבעצם הספר מוטה להציג את גוגל ממרבית הנקודות החיוביות ואין מספיק נקודות שליליות על גוגל- (הרי החברה לא מושלמת). סוף הספר נקטע במכה אחת ובעצם אין ממש דיון על המשך דרכה של גוגל. היה מקום לכלול איזושהי הערכת מחושבת על המשך עתידה של גוגל כחברת חיפוש ובכלל, אך המחבר בחר שלא לעשות זאת. בפרק האחרון מספרים על פרויקט הגנים של גוגל ועל התמיכה של גוגל במדע בתחומים מסוימים כמו גנטיקה וחשמל ירוק נקי. הייתי מצפה לאיזשהו סיכום או נקודות שיא במהלך הקריירה של גוגל, אך אין התייחסות לזה בפרק האחרון.
"תמצית ההתפתחות של גוגל.
הרעיון לדירוג של אתרים, page rank, על פי כמות הקישורים אליהם ואיכות הקישורים אליהם, עלה ללארי פייג' לראש רעיון בזמן שעשה חיפוש באינטרנט בפרויקט של ספריות דיגיטליות. לארי שהשתמש ב"אלטה ויסטה", בזמנו מנוע חיפוש נוסף, ראה שני דברים-א. שגם המנוע חיפוש שנחשב הכי טוב לא הביא לתוצאות מספקות, ב) אלטה ויסטה סיפקו את הקישורים לתוצאות החיפוש בצורה גולמית (מידע פשוט) ולא עשו שום שימוש במידע הזה. לאחר שצירף לארי את סרגי לרעיון שלו של pagerank, סרגי בעצם תכנון את מערכת המחשבים והתוכנה בעזרתם יהיה אפשר להוריד את האינטרנט אל המחשבים, בשביל שיהיה אפשר להתחיל לכמת את הקישורים שקיימים באינטרנט. שני הצעירים יצאו מנקודת התחלה זו אל מה שיהיה "גוגל" מאוחר יותר. התוצאות של מנוע החיפוש הנסיוני של לארי וסרגיי נתנו תוצאות טובות יותר מכל מנוע חיפוש אחר בזמנו (1998) ועם הטכנולוגיה הזו, עזבו שניהם את הדוקטורט שלהם לפתוח את חברת "גוגל" במוסך ששכרו בסן פרנסיסקו. לא לקח להם הרבה זמן להתרחב מחוץ למוסך לבניין משרדים, אולם הכסף איתם התחילו את המסע הלך להיגמר. הציוד שבו הם עשו שימוש לא הספיק כדי להכיל את האינטרנט שהלך והתפתח באותם ימים. למרות שניסו, אף חברה לא רצתה לקנות את מנוע החיפוש גוגל, בגלל שרוב החברות באותם ימים לא האמינו בעתיד של מנוע החיפוש, אלא בעתיד הפורטלים (המנוע חיפוש נחשב למשהו צדדי שקיים בתוך הפורטל). את הזינוק הכספי הגדול הם קיבלו משני חברות הון-סיכון אשר האמינו בטכנולוגיה (1999). התקופה הייתה תקופה טובה שכן מיקרוסופט היריבה הפסידה במשפט גדול והתפוצצות הבועה בשנת 2000 גררה פיטורין רבים וסגירת חברות רבות- בצורה זו גוגל יכלה להתרחב עם כ"א איכותי שנפלט לרחובות. למרות הכל, גוגל עדיין לא ייצרה רווחים, כי זה לא נכלל במודל העסקי שלה. פה נכנס מקומו של אריק שמידט שהוצנח לניהול הצד הפיננסי בחברה ע"י חברות ההון-סיכון שהשקיעו בגוגל. בניצוחו של אריק גוגל הפעילה שני מודלים לרווחים האחד ע"י מתן לשימוש בטכנולוגיה מתוך פורטלים (למשל AOL) והשני, חלוקה של המסך ל2/3 תוצאות חיפוש ו 1/3 פרסומות מממונות. לאחר שדחו את מועד ההנפקה כמה שניתן, נקבע התאריך אפריל 2004 בו תונפק גוגל בבורסה. צמד המייסדים שרצה לשמור על שלטונם בחברה וגם על התנהלות תקינה, הנפיקו שני סוגי מניות א) למשקיעים רגילים עם זכות הצבעה אחת וב) שנשאו עשר זכויות למניה. המייסדים יכלו לקנות את מניות מסוג ב' וכל השאר את המניות מסוג א. בצורה כזו גם אם קונה המניה היה קבוצה פיננסית גדולה או סתם האדם הפרטי, הזכויות שלהם יהיו שוות. ההנפקה הייתה מאוד טובה (גייסה 1.67 מיליארד דולר בהנפקה והוענק לה ערך שוק התחלתי של 23 מיליארד דולר) ומאז הצמיחה של גוגל כמעט ולא נעצרת. מעבר לעובדה שגוגל נכנסה למילון האנגלי היא נהפכה למילה בינלאומית והחברה דאגה להרחיב את עסקיה ברמה זו כמה שניתן. פרטיות תמיד הייתה נושא רגיש, ועם כניסתה של גוגל לתחום הדוא"ל האלקטרוני, הנושא צף ועלה בין לילה. הרעיון שהפרסומת מבוססות על תוכן האימיילים הרגיזה הרבה מאוד אנשים ואפילו נחקק חוק נגד גמייל במדינת מסצו'סטס. פעילים למען ההגנה של הפרטיות הפצירו בחברה להפסיק לשים את הפרסומות ולהפסיק את שירות הג'מייל. אחד הדרכים שעזרו לגוגל להשקיט את עין הסערה היה היה שימוש בכותב בלוג מאוד ידוע בשם בראד טמפלטון שנחשב למאוד אמין ומאוד פופולארי. בראד ערך ניתוח הוגן של ג'מייל עם יתרונותיו וחסרונותיו והמליץ על שינויים במבנה על מנת שהפרטיות לא תפגע.
אישית, אני די מחבב את גוגל שכן לא בכדי הרבה מהאפליקציות בהן אני משתמש שייכות לגוגל: חיפוש, גמייל, picasa, google reader, google documents, google analytics, . התחברתי מאוד "הסיפור של גוגל" ונהניתי מאוד לקרוא על החברה שמהווה בפועל היום את נתיב הכניסה של המון משתמשים למידע לאינטרנט. אני גם חייב לציין, שהמסרים שהספר כל הזמן מנסה להעביר על רוח הצעירות והכוונה לטוב של גוגל בהחלט השפיע עליי. למשל, הרעיון של לייצר מוצרים טובים ורק אח"כ להחליט כיצד להפיק מהם רווחים הוא רעיון נהדר לטעמי שאני לא חושב שראיתי באף חברה טכנולוגית אחרת (ללא התייחסות לקוד פתוח). מילה אחת על עיצוב, גוגל ידועים בעיצוב המינימליסטי שלהם בדף הבית, בניגוד למתחרות (yahoo) ולמרות שהציעו להם הם סירבו להכניס פרסומות לאותו דף בית, למרות שהדבר היה מניב רווח מאוד גבוה, על מנת לשמור על עיקרון ה KISS keep it simple stupid- שורה אחת שאליה מכניסים מילים לחיפוש. לדעתי מדובר פה על עיקרון מאוד חשוב של עיצוב מנשקים ושגוגל מיישמים בהצלחה במשך כל השנים האלה.
עבורי הספר היה מרתק, ולמעט הפרקים על ההנפקה, שבה יש עיסוק יתר בחוקים ורגולציות של הנפקת חברות, הקריאה זרמה לי בקלות. אני בהחלט ממליץ לכל מי שמתעניין באינטרנט והיי-טק לקרוא את הספר ולקבל מושג על הדבר הזה שנקרא גוגל (שדרך אגב מדובר במילה ללא משמעות שכן, הרעיון הראשוני היה לקרוא לחברה googol, שזה מספר עם 100 אפסים, אולם עקב טעות הקשה על המקלדת יצא google). נהניתי מאוד מהקריאה בספר והבנה של ההיסטוריה של מנוע החיפוש של הגוגל ואני ממליץ לכל מי שמתעניין קצת מעבר על האתר בו הוא עושה חיפוש מאות פעמים בשבוע, לקחת מהספריה הקרובה לביתו ולקרוא את הספר.
